<h1>העיטור מאמר רביעי</h1>
<h2>דף יג:</h2>
ואסיקנא (ב"ב קע"ו.) אמר רב פפא הלכתא מלוה על פה גובה מן היורשים שלא תנעול דלת בפני לוים ואינו גובה מן הלקוחות משום דלית לה קלא. ומסתברא דהא דגרסינן בקידושין (י"ג:) אמר רב פפא הלכתא מלוה על פה גובה מן היורשין מאי טעמא שעבודא דאורייתא במלוה דכתיבא באורייתא קאמר כגון האשה שהביאה חטאתה ומתה דההיא כמאן דכתיבא בשטר דמיא ורבינו האי פירש כגון דאוקמוה אשעבודא דאורייתא משום נעילת דלת. ודוקא הלואה אבל מכר אפילו על ידי עדים גובה מנכסים משועבדים כדאיתא בפרק חזקת הבתים (מ"א:) אמר רב המוכר שדהו בעדים גובה מנכסים משועבדים במלוה הוא דעביד אינש דיזיף בצנעה אבל מאן דזבין ארעא בפרהסיא זבין כי היכי דתיפוק עליה קלא ואפילו בעדים גובה מנכסים משועבדים.
